עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 




דף הבית >> מאמרים >> מאמרים ישראל השטחים והמערכת הפלסטינית >> רצועת עזה והגדה המערבית- שני צדדים לאותה מטבע מדינית (פורסם בסנאט)

רצועת עזה והגדה המערבית- שני צדדים לאותה מטבע מדינית

השתלטותו הצבאית של החמאס על עזה והרחקתם של דחאלן ותומכיו מהרצועה הולידו ויכוח ביחס להתנהלות הרצויה של השחקנים המרכזיים בעימות- פת"ח, ישראל, העולם הערבי, האיחוד האירופי וארה"ב- אל מול שלטון החמאס. הגישה השלטת הנתמכת על ידי מרבית השחקנים, גורסת לאי לגיטימיות של ממשלת החמאס בראשות איסמעיל הנייה, לבידודה המוחלט מכל שתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס, משיח עם ישראל ועם הקהילה הבינלאומית, מתוך כוונה למוטטה, בעיקר על ידי לחץ הצבור הפלסטיני בעזה שנפשו עתידה לנקוע מרמת החיים ומאיכותם. במקביל, מבקשים המחזיקים בגישה זו, לחזק את שלטונם של עבאס וסלם פיאד, ראש ממשלת המעבר הפלסטינית, במהלכים שונים בדפוס שחרור כספי המיסים הפלסטינים שהוקפאו בידי ישראל, שחרור אסירים, אימון של כוחות הביטחון הפלסטינים ומחוות נוספות בסדר גודל דומה. חיזוק זה נועד להבטיח בשלב הראשון את שלטונו של הפת"ח בגדה ועם קריסת החמאס את חזרתו בשלב השני גם לרצועה. המבקרים גישה זו סבורים כי היא לוקה בהערכתה את המשמעויות הכרוכות בהפעלת "שוט" כבד למול החמאס ו"גזר" למול הפתח בטווח הקצר והשלכותיהן על הסיכוי להגעה להסדר קבע בר יישום בין ישראל לפלסטינים בטווח הארוך יותר.

חיזוק שלטונו של עבאס בגדה כרוך במהלכים הרבה יותר משמעותיים מאשר ישראל מציעה ויותר ממה שעבאס נוקט עד כה.

בכדי לחזק את הכלכלה הפלסטינית אין די בהעברת כספי המיסים שלהם. על ישראל לבטל את משטר הכבישים הנהוג זה שש שנים בגדה. זה אינו מאפשר את תנועתם של פלסטינים לרבות סחורות ואנשי עסקים ומימשל במרבית הכבישים הראשיים, ומונע את כניסתם לאזור בקעת הירדן ומדבר יהודה ובעיקר למזרח ירושלים. למהלך משמעותי נדרש זה תהיינה השלכות כבדות על תפיסת הפעולה של צה"ל בגדה המערבית המבוססת על "ביתור" ו"בידול" באמצעות מאות חסימות ומחסומים. הוא יחייב זמן ארוך להיערכות הקשורה לתיקוני תוואי הגדר הנדרשים להוצאתם של כבישים ראשיים, כמו 443, 60 ו-1, מ"מרחב התפר" ולהקניית יכולות לבידוק של הישראלים במעברים לישראל משום חזרתם של הפלסטינים להשתמש בכבישים אלו.
בכדי לחזק את יכולת השלטון ואכיפת החוק של הממשלה הפלסטינית על ישראל יהיה להרחיק מעבר להכנסתם של אפודי מגן ותחמושת קליעית ואף מעבר להיתר המבוקש על ידי עבאס לכניסתה של חטיבת באדר הפלסטינית שבצבא ירדן לגדה. לטובת המלחמה בטרור ואכיפת הסדר הציבורי על ידי הפלסטינים עצמם על ישראל יהיה להתיר מחדש נשיאת כלי נשק על ידי המש"פ בשטחי A מבלי להיירות על ידי צלפי צה"ל, לפרוש מחדש את תחנות המשטרה בשטחי B, לקיים הסדרי תנועה לכוחות הביטחון בין האזורים השונים ואף חידוש של מנגנון היידוע יותר מאשר של התאום הביטחוני.
שינוי משמעותי בעמדות הצבור הפלסטיני בכלל ובעזה בפרט מחייב יצירת חלופה פוליטית ראויה לחמאס. תנועת הפת"ח נדרשת לשידוד מערכות עמוק בכל הקשור להסדרת המאבקים הפנימיים בין חוץ ופנים, וותיקים וצעירים, למלחמת חורמה בשחיתות ולמנהיגות כריזמטית במודל מרואן ברגותי. מהלכיו המאולצים של עבאס בדמות הצווים הנשיאותיים השונים כמו אלו שהוציא לתום המושב הנוכחי של הפרלמנט ולבחירת בעלי התפקידים המרכזיים בו בצל מעצרם של 41 חברי פרלמנט של החמאס בידי ישראל, או פיזורו של הפרלמנט בכדי להעניק לעבאס את היכולת להגדיר את ממשלת פיאד כממשלת מעבר ולא חירום הזקוקה לאישור הפרלמנט, פוגעים בלגיטימיות של שלטונו יותר מאשר מחזקים אותו.


בידודה של החמאס ברצועה נתפס על ידי הצבור הפלסטיני כניסיון של ישראל וארה"ב לשבור את מאבקו של העם הפלסטיני בהיעדר כל משא ומתן משמעותי בין הצדדים ובהיעדר הצעה ישראלית לפתרון מדיני. תפיסה זו מסבירה כי למרות הנהגתה של מדיניות זו בשנה וחצי האחרונות, מאז הבחירות לפרלמנט, אין כוחו של החמאס נחלש ואין הפת"ח מתחזק באופן משמעותי. התמיכה הכספית לה זוכה החמאס מאיראן ומחלק מהעולם הערבי אינה מאפשרת לו לשקם את הכלכלה הפלסטינית אך שומרת על יכולתו לשלם משכורות ושירותים בסיסיים. המטרות האסטרטגיות של החמאס להגמוניה שלטונית ולהקמת מדינה איסלאמית, כמו גם היעדר תהליך מדיני, מדיניות הפעולה של צה"ל והאיום בכניסתו לעזה מדרבנות את החמאס להמשיך בהתעצמותו מתוך כוונה לקיים הרתעה כלפי ישראל באמצעות הברחות האמל"ח לסוגיו, ארגון הכוחות במסגרות מורכבות יותר מחוליות הפיגועים שהכרנו, המשך התבססותו של אל קעידה ברצועה והזרמת הידע מהחיזבאללה.

"חניקתה" של עזה אם כך, עלולה להביא את החמאס, העושה בימים האחרונים כל מאמץ להפגין חוק סדר ואפקטיביות שלטונית, לנסות ולערער את השקט והזמן הדרוש לישראל ולפת"ח על מנת ליצור את התנאים הכלכליים, הביטחוניים והארגוניים לשיקומו וחיזוקו של האחרון. נוכחותו של החמאס בגדה מורגש בכל מקום ובעיקר בחברון ובקלקיליה. בשל נוכחותו של צה"ל יכולתו מוגבלת לפעולות רחבות היקף אך יש בכוחו להוציא מהגדה פיגועים בישראל או באישים פלסטינים בכירים בטווח זמן של שבועות או חודשים מספר. אלו, שעה שיקרו, ימנעו כל שינוי נדרש בשטח ויותירו את הפת"ח מדמם וגווע שרק כידוני צה"ל מונעים את מותו גם בגדה המערבית.



מדיניות אלטרנטיבית אינה בהכרח היפוכה הגמור של הראשונה. גישה זו הנתמכת בעיקר על ידי סעודיה וחלק ממדינות אירופה, כמו גם על ידי חוגים בצבור הישראלי, סבורה שבטווח הארוך מתקיים אינטרס משותף של איחוד השורות הפלסטיניות עם הנהגה מייצגת אחת הפועלת תחת תנאי הקוורטט לטובת השגתו של הסדר מדיני אחד בין ישראל לבין הפלסטינים שיוחל על שני האזורים של המדינה הפלסטינית- הגדה המערבית ורצועת עזה. אלו סבורים לפיכך, כי על מחמוד עבאס לקיים דיאלוג עם החמאס לגבי המשך תפקודה של הרשות הפלסטינית ולגבי המשך התהליך המדיני מול ישראל. התנאים שהציב לחמאס כמו קבלת מרותה של ממשלת פיאד אינם הדרך להכלת החמאס אלא להביא אל קיצו את העידן הקצר של השתתפות החמאס במערכת הפוליטית הפלסטינית, דחיקתו מחדש לשימוש באמצעים צבאיים בלבד וסתימת הגולל על דרך ההתמתנות בה החל החמאס צועד בעל כורחו.

על ישראל לנהל מדיניות שעיקרה הפסקת אש מול החמאס שמטרתה להעניק את האפשרות ואת הזמן הנדרש למהלכים משמעותיים בגדה. התאום לקיום היומיומי של הרצועה יחייב הידברות מסוימת כפי שנציגי החמאס הביעו את נכונותם לקיים עם ישראל ופתיחתו של מעבר רפיח בפיקוח הבינלאומי והמצרי לא יאיים על ישראל יותר מהפרצות שבציר "פילדלפי" והמנהרות שמתחתיו. הפרה של הפסקת האש על ידי החמאס, שאסף את מרבית כלי הנשק בשבועות האחרונים ושולט שליטה אפקטיבית בשטח, תביא לתגובה לגיטימית ומידתית של ישראל שאינה מתיישבת עם אינטרס החמאס לשקט ויציבות לביסוס שלטונו. מדיניות זו אכן כרוכה בסיכון של התבססות החמאס ברצועה והתעצמותו ללא מפריע, אך בהנחה כי זה קורה ויקרה ממילא יש בהפסקת האש המחייבת אותו לנצור את אישו, משום מחיר סביר בטווח הקצר לאינטרסי ישראל בטווח הארוך יותר .

מדיניות זו מחייבת את ישראל לקיים את אותם מהלכים נדרשים בגדה המערבית ביחס לממשלת פיאד על מנת לבססה כחלופה לשלטון החמאס. הימנעות מהם תחזק את התפיסה הרווחת בצבור הפלסטיני כי "ישראל מבינה רק כוח" ותעניק את תמיכתה לחמאס. הימנעות זו תחזק את הגורמים המיליטנטים יותר בפת"ח, שירצו להתרחק מסטיגמת "המשת"פים" שהודבקה להם, ועלולה להביא לפיצולם מהפת"ח ולחבירתם לחמאס ולשיתוף פעולה עימו. אנו עדים כבר היום להבנות בין הארגונים בחברון ולכך שחלק מגדודי חללי אל אקצא קראו לפיאד להתפטר ופרשו מהפת"ח .

במרכזם של הצעדים ההכרחיים יעמוד חידושו של משא ומתן מהותי על נושאי הליבה- ירושלים, פליטים וגבולות- כפי שהציעה קונדוליסה רייס לפני כחודשיים לאהוד אולמרט, וכפי שעבאס, העולם הערבי והאיחוד האירופי תובעים מישראל. הנחת הסדר קבע במודל קלינטון או הבנות ז'נבה באמתחתו של אבו מאזן יציב מחדש בפני הצבור הפלסטיני חלופה אחרת להמשך המאבק האלים. בהליכת הפלסטינים למשאל עם או בחירות הוא יהווה איום כבד ביותר על עתידו הפוליטי והציבורי של החמאס באם זה לא ימצא את הדרך להשתלב במערכת הפוליטית תחת הנהגתו של אבו מאזן והפת"ח. על עבאס לעודד את השתלבותו של החמאס אחרת ימצא אותו מוביל את ההתנגדות לכל פתרון בנושא הפליטים עד כדי ערעור מוחלט של הלגיטימיות הרופפת ממילא של אש"ף בקרב הפזורה הפלסטינית.

לסכום, על הצדדים לשמר את אחד ההישגים המשמעותיים של הפלסטינים במו"מ והוא האחדות הטריטוריאלית והמדינית של הגדה והרצועה ולהבטיח כי בטווח הארוך שתיהן זוכות לייצוג אחד במו"מ עם ישראל על הסדר הקבע ובפתרון שיוסכם בו. בדרך למטרה זו הפת"ח לא יוכל ליצור חלופה ראויה לשלטון החמאס באם יתעלם יחד עם ישראל מ-40 אחוזים של הפלסטינים הדחוסים ב-6 אחוזים מהשטחים והחיים מפחות מ-2 דולר ליום המגיעים מהחמאס בעיקר. יציבות המבוססת על הפסקת אש והידברות עשויה להעניק את הזמן הנדרש למיצוי ההזדמנות המדינית שהאירועים האחרונים ברשות הפלסטינים הניבו.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]

לייבסיטי - בניית אתרים