עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 




דף הבית >> מאמרים >> מאמרים גדר ההפרדה >> חורים בחומה (הארץ)
 

חורים בחומה

מאת שאול אריאלי

מדיניות המחסומים לא מעניקה ביטחון לתושבים שממערב לקו הירוק

מימוש הצורך להקים מעברים ונקודות ביקורת בין יהודה ושומרון לישראל, כאמצעי ביטחוני למניעת כניסתם של מחבלים וכלי רכבם , נדחה בעת בה נעדרה החלטה על בניית גדר ההפרדה, בטענה כי אלו לבדם, יהיו בחזקת "דלת במדבר" חסרי כל אפקטיביות ביטחונית. חלפו למעלה משש שנים של אלימות וגלי טרור בם נהרגו למעלה מאלף ישראלים ונפצעו אלפים נוספים, ורק מעט יותר ממחצית מתוואי הגדר שהממשלה אישרה עומד על תילו, תוצאה של הפקרות ביטחונית של ממשלות שרון ואולמרט. יחד עם זאת, זהו החלק החשוב יותר המשלים את המכשול המרכזי בסמוך ל"קו הירוק", בעוד שמרבית החלק הלא בנוי קשור ל"אצבעות" אריאל, קדומים, מעלה אדומים וגוש עציון, החודרות לעומק הגדה המערבית וללב האוכלוסייה הפלסטינית. אך מסתבר, כי למרות הזמן הרב שנמשכת בניית הגדר המעניקה "קירות" למעברים, אלו נמצאים הרחק מאחור בבנייתם ובהפעלתם, באופן העלול לפגוע באפקטיביות של מרחב ה"תפר" כולו בכל הקשור לבקרת הכניסה לישראל.

על המעברים לישראל לענות על המתח הקיים בין הבידוק הביטחוני הנדרש ואורך זמן רב לבין קצב התנועה המתבקש על ידי המשתמשים בם לקיום סביר של מרקם חייהם. רמת השירות העונה על המתח הזה מחייבת שימוש רב בטכנולוגיה מתקדמת, בכוח אדם מקצועי לתפעול ובתשתית ראויה. תקציב הביטחון לשנת 2007 מגלה שעדיין המעברים רחוקים מכך. במרבית המעברים אין מכשור מתאים לבדיקה, רק שלושה מעברים אוזרחו במהלך 2006, מתוך עשרות שעדיין מתופעלים על ידי חיילים בחובה, ובתקציב 2007 אין עדות להקצאה נוספת להשלמת פערים אלו. הכשל התכנוני והביטחוני הזה, שרבים מאיתנו עדים לו, שעה שהחייל במחסום מהנהן לנו בראשו לעבור על סמך מראנו הישראלי בלבד, מוכר וידוע למערכות הביטחון ולחברי הממשלה.

לקיחת הסיכון הביטחוני נשענת בין היתר על כך, שככלל, כניסת כלי רכב פלסטינים אסורה לישראל ומספר העובדים הפלסטינים המורשים לכך, אף הוא קטן במיוחד. כמו כן חלק מהצירים הראשיים המובילים לישראל, כמו 443 ו-60 בחלקו, אינם מורשים בפועל לתנועת פלסטינים, גם אם נטען על ידי המדינה אחרת בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון. כך שכיום, נקודות הביקורת משמשות בעיקר את תנועת כלי הרכב הישראלים.

מדיניות מקלה זו בבידוק הביטחוני יכולה לקרוס בכל עת כתוצאה מאירועי טרור חריגים שכניסת מבצעיהם תהיה במעברים. ממשלת ישראל, שנמנעה עד כה מיישום כל החלטה העשויה לפגוע בצבור המתנחלים, תעדיף גם אז, לאחר שוך הביקורת, להימנע מלקבוע בידוק ביטחוני ראוי לאלו החוצים את קו הגדר מערבה. אולמרט ופרץ לא יעמדו בלחץ המתנחלים, נעדרים חוק פינוי פיצוי מרצון, שיטענו כי פוגעים בזכותם לחופש תנועה סביר ובקשריהם היומיומיים עם ישראל ועם ההתנחלויות הנמצאות ממערב לגדר.

לפיכך, על ממשלת ישראל ראשית, להקצות לאלתר את המשאבים הנדרשים לנקודות הביקורת על מנת להבטיח מבעוד מועד גם את ביטחונם של הישראלים המתגוררים בתחומי ה"קו הירוק".

שנית, עליה לשקול מחדש, את המדיניות קצרת הרואי של מתכנני הגדר, שעה שביקשו להכיל בתוכו גם את הכבישים הראשים, במלואם או בחלקם(443, 60, 45, 404, 505). כל תזוזה עתידית במישור המדיני, תביא את הפלסטינים, בתמיכה בינלאומית, לתבוע את חזרתם להשתמש בכבישים הראשיים, לרבות אלו העוברים במרחב התפר. ישראל המונעת כיון את כניסתם של פלסטינים על בסיס "משטר ההיתרים", המכונן משטר של הפרדה והבחנה על בסיס אתני ולאומי ופוגע בזכויות היסוד של התושבים באופן בלתי מידתי ובלתי סביר, תתקשה לא לאפשר זאת. התוצאה של כך תהיה חיכוך מתחדש בין ישראלים לפלסטינים וכר נרחב לפעולות אלימות בין הצדדים פרי הבידוק ביטחוני ההדוק יותר בנקודות הביקורת שבתוך יהודה ושומרון, הן לישראלים והן לפלסטינים . לפיכך, ראוי היה לישראל, להשכיל מבעוד מועד, ולהוציא כבר היום את הכבישים הראשיים, בגדה המערבית מתחומי הגדר ולבסס את אבטחתם במודל הקיים בכבישים האחרים.

ולבסוף ירושלים. מחקרים רבים שפורסמו על ידי מכון ירושלים מעידים כי מדיניות בידוק קפדנית במעברים לעיר, נעדרת אמצעים מקילים, לפלסטינים נושאי תעודות ישראליות מביאים לנהירה מערבה של אלו שנקעה נפשם ממסכת הבדיקות וההשפלות בחלק מהמחסומים. אם כך, בניית תשתית מתאימה, התקנת אמצעי בידוק מתקדמים ואזרוח המעברים ב"עוטף", יאפשרו לישראל לעצור את המגמה הזו הגולשת גם לשכונות הקצה היהודיות. כמו כן ישראל תוכל אף לחרוג ממדיניותה המונעת מפלסטינים, חסרים ת"ז ישראלית, להיכנס לירושלים כפי שנהגו עשרות שנים, ובכך לעצור את הידרדרותה הכלכלית והחברתית של עיר הבירה כתוצאה מניתוקה של המטרופולין הפלסטיני מהעיר המזרחית.

הכותב הוא אל"מ (מיל'), היה ראש מינהלת השלום בממשלת אהוד ברק ומחותמי יוזמת ז'נווה



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]

לייבסיטי - בניית אתרים