עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 



דף הבית >> מאמרים >> מאמרים ערביי ישראל >> התנתקות מאזרחי ישראל(הארץ)
 

התנתקות מאזרחי ישראל-
העברת ערביי ישראל לריבונות פלשתינית אינה מעשית ואינה ראויה
(פורסם ב"הארץ")

שלטי חוצות שפירסם אביגדור ליברמן באחרונה קראו ל"התנתקות מאום אל-פחם". מתגברים גם הקולות שקוראים לחילופי שטחים המאוכלסים באזרחים ערבים בין ישראל למדינה פלשתינית, לכשתקום. הקולות שנשמעים אינם רק מכיוונו של הימין הרדיקלי. לפיכך, ראוי לבחון את העמדות השונות, את אפשרויות מימושן ואת ההשלכות הצפויות מכך על כלל החברה בישראל.

שטחו של אזור ואדי ערה כ-90 קמ"ר ובו כ-15 יישובים. הגדול שבהם, אום אל-פחם, מונה כ-40 אלף תושבים. כלל האוכלוסייה הערבית באזור - כ-90 אלף תושבים. ואדי ערה והמשולש הוכללו בשטח מדינת ישראל על פי הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן (הסכמי רודוס 1949). הגם שהם חלק אתני, היסטורי, דתי ותרבותי של העם הערבי-הפלשתיני, ב-56 השנים האחרונות הם יצרו, כמו כלל האוכלוסייה הערבית בישראל, מסגרת ייחודית בהיבטים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים ואף התודעתיים. אף שהאזרחים הערבים בישראל אוהדים את המאבק הפלשתיני, הם רואים עצמם כאזרחי מדינת ישראל.

הטענה התומכת בחילופי שטחים ואוכלוסייה נשענת בדרך כלל על שתי רגליים: רגל ימין, "הטריטוריאלית", רוצה לאפשר בכך חילופי שטחים עם גושי התנחלויות, בעיקר קדומים ואריאל. רגל שמאל, "הדמוגרפית", רוצה לחזק את הרוב היהודי של מדינת ישראל בדרך של העברת אוכלוסייה ערבית למדינת פלשתין ושלילת אזרחותם הישראלית של המועברים.

יש לבחון את ההצעה ביחס לארבעה גורמים: מדינת ישראל, האזרחים הערבים, אש"ף והמערכת הבינלאומית. מבחינת ערכיה של מדינת ישראל, מגילת העצמאות שמצהירה על קבלה שוויונית של האזרחים הערבים, ומערכת החוקים וחוקי היסוד שמבטאים זאת, אין אפשרות חוקית לשלול אזרחות ולפגוע בזכויות של ציבור אזרחים על רקע אתני-לאומי או גיאוגרפי. המסר שיועבר בעצם העלאת הצעת החילופים הוא, שהערבים בישראל, כולם, אינם אזרחים לגיטימיים אלא קלף מיקוח מדיני ואזרחים על תנאי.

יהיה זה צעד אל-חזור בקשר עם המיעוט הערבי בישראל, שלאחריו לא יהיה כל בסיס לתבוע ממיעוט זה נאמנות ומחויבות כלפי מדינה הרוצה לשלול את אזרחות חבריו. מעבר לכך, אין למדינת ישראל כל אינטרס להביא לפתיחת תיקי 48'-49' ולחזרה לדיון בגבולות החלוקה. ובכל מקרה - מדובר על פחות מ-7% מכלל האוכלוסיה הערבית בישראל, כך שהמשמעות ה"דמוגרפית" היא שולית.

האזרחים הערבים, ברובם הגדול, רוצים להיות אזרחים שווים במדינת ישראל. קביעה זו באה לידי ביטוי באופן חד משמעי בכל הסקרים שעשו גורמים שונים בשנים האחרונות. סקרים אלה גם העלו, שרוב ברור של תושבי ואדי ערה מסרבים בכל תוקף לעבור לריבונות המדינה הפלשתינית; אש"ף מתנגד בכל תוקף לרעיון של החלפת שטחי ואדי ערה ואום אל-פחם בגושי ההתנחלויות של קדומים ואריאל, שיפגעו ברציפות המדינה הפלשתינית; המערכת הבינלאומית, ובעיקר המשפט הבינלאומי, לא מאפשרים שלילת אזרחות והעברת אוכלוסייה. ישראל חתומה על אמנות שונות שמחייבות אותה בשמירת האזרחות וזכויות הפרט של אזרחיה.

שלילת אזרחות מעשרות אלפי אזרחים ישראלים והעברתם לריבונות מדינה אחרת אינן ראויות ערכית, אינן מעשיות ותוצאותיהן עשויות להיות הרות גורל לחברה הישראלית. יש 3.5 מיליון פלשתינאים שמבקשים להיפרד מישראל, ובתוכם רבע מיליון במזרח ירושלים, שראוי להגיע עמם להסדר קבע. מדינה פלשתינית עצמאית תציב בפני כל פלשתינאי את האפשרות לבחור את מדינתו. הקוראים להעברת אוכלוסייה ערבית לריבונות פלשתינית מחזקים את מגמת הבדלנות מבית מדרשו של שייח ראאד סלאח. על מדינת ישראל לעשות כל שביכולתה כדי לחבר את ערבייה לחברה הישראלית, בהגינות ובשוויון, במקביל להקמתה של מדינה פלשתינית על בסיס החלטה 242, לשם שמירתה של מדינת ישראל דמוקרטית.

אל"מ (מיל') שאול אריאלי היה ראש מינהלת השלום בממשלת אהוד ברק ומחותמי יוזמת ז'נווה


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]

לייבסיטי - בניית אתרים