עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 




דף הבית >> מאמרים >> מאמרים - התהליך המדיני עם הפלסטינים >> הסכם קבע בשל מחיר הטעות(הארץ)
 

הסכם קבע בשל מחיר הטעות


חלוקה לפי גבולות 67' תגבה מחיר נמוך מחלופת הימין לרשת את כל הארץ.
ערב פתיחתו של חלון ההזדמנויות המדיני, ראוי היה לחדד לציבור הישראלי את המשמעויות ארוכות הטווח של ההצלחה או הכישלון של שני הצדדים לחזור לשולחן המו"מ ולהגיע להסדר קבע. הכרה זו אפשר ותשפיע על נכונותו של ראש הממשלה לנוע בנחישות הראויה מוועידת שארם לסיום הסכסוך.

הוויכוח הישראלי על פתרון הסכסוך הישראלי-הפלשתיני נע בין שני קטבים. האחד, המאומץ על ידי רוב הציבור, מבוסס על הרעיון של שתי מדינות לשני העמים, עם שלל עמדות בנוגע לפתרון הטריטוריאלי, מחזרה ל"קו ירוק" ועד פינוי לא יותר מ-40% מהשטחים. השני, חלופת המתנחלים ונציגיהם הממוקמים מימין לראש הממשלה, שפועלים לרשת את כל הארץ ומבקשים לדחוק את הפלשתינאים מזרחה, אם בתהליך ארוך המתבסס על המדיניות הקיימת או כתוצאה ממלחמה, שלתפישתם היא בלתי נמנעת.

הוויכוח בין תומכי שתי החלופות הוא עקרוני ואינו מתחולל באותו מישור. גם מרביתם של הראשונים היו שמחים לעתיד שבו מדינת ישראל משתרעת מהים ועד לירדן, אך גם מצליחה לשמור על רוב יהודי, משטר דמוקרטי ופריחה כלכלית, והיא חלק ממשפחת העמים. ציבור זה מודע ברמות שונות למגבלות הכוח של החברה הישראלית ליהנות מכל העולמות, ומבקש לממש היום את החלום הציוני רק על חלק מארץ ישראל. מתנחלי הימין לעומתם סבורים, כי המשך החלום הציוני מחייב זמן ארוך יותר בכדי לממש את ההבטחה האלוקית, כי ארץ ישראל שייכת רק לעם ישראל, ומסבירים כי נושא הדמוגרפיה ייפתר על ידי ההשגחה האלוהית, מבלי להתלהב במיוחד מערכי הדמוקרטיה.

באם העתיד השונה, המצויר לנו על ידי שתי החלופות, דומה במהותו ושונה רק במשך זמן והמאמץ הנדרש להגשימם, הרי השאלות המתבקשות הן: מהו מחיר הטעות של כל אחת מהחלופות? ומהי הסבירות למימושן?

כישלונה של חלופת החלוקה על בסיס גבולות 67', בנוסף לאובדן 23% מנחלת האבות, עשוי להתבטא בהיווצרות מדינה פלשתינית קטנה וענייה, הסובלת מאנרכיה ומהיעדר יציבות ואחידות שלטונית, שמייצאת טרור מקומי ופעילות פלילית כנגד ישראל כמוצא מועדף לתסכול וליאוש של אזרחיה. מדינת ישראל תיאלץ להמשיך להילחם בפלשתינאים, במקביל לתמיכתה הכלכלית בה.

לעומת זאת, התפוגגותו של חלום ארץ ישראל השלמה עלול ליהפך בשלב הראשון, בהיעדר הגירה פלשתינית מזרחה ובהיעדר היכולת להפרדה על בסיס דמוגרפי שעדיין קיימת היום, לסיוט שבו מדינת ישראל מקיימת שלטון אפרטהייד - כשהיהודים שוללים את התביעה של הרוב הערבי הגדל לשוויון זכויות אזרחי. הנידוי והלחץ של הקהילה הבינלאומית לשינוי המצב עלול להוביל בשלב שני למדינה דו-לאומית המונהגת על ידי כנסת עם רוב ערבי, שממהר לבטל את חוק השבות ולפתוח את שערי המדינה לפלשתינאים באשר הם. מצבה הכלכלי של מדינת ישראל-פלשתין, שעדיין יהיה משופר יחסית לשכנותיה, יהווה אבן שואבת לעניי האזור, דבר שידרבן נטישה של האוכלוסייה היהודית שתוכל להרשות זאת לעצמה, עד להפיכת החלום הציוני לאפיזודה חולפת בת מאה שנים ברצף של שלטון מוסלמי בין 1,500 שנה בארץ ישראל.

כישלון הסכמי אוסלו להגיע להסדר קבע ביסס בקרב הציבור הישראלי את העמדה כי אין "פרטנר" בצד הפלשתיני למימוש החלופה הראשונה, ויצר בברירת המחדל תמיכה בהמשך המצב הקיים, שמשרת את התרחבות מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון, לבה של החלופה השנייה.

התחזקותו הצפויה של האיסלאם במאה ה-21, על מיליארד ושלוש מאות מיליון מאמיניו, הגירעון של המדינות האיסלאמיות והמשך מלחמת התרבויות, שבה המערב האירופי אינו רואה בישראל בעלת ברית או חוד החנית, מטה את כף הסבירות בטווח של פחות מדור להתממשותה של התוצאה השלילית בחלופת מתנחלי הימין, ולתשלום המלא בגין הטעות של תפישת "הכל או לא כלום".

העובדה שמחיר הטעות של חלופת המתנחלים הוא גדול באופן מובהק מחייבת את רוב החברה הישראלית להתחיל ולפעול למען רעיון החלוקה, בימים שיש "פרטנר" בדמותו של אבו מאזן, ולהתאחד מחדש מסביב לבחירה האסטרטגית של דוד בן-גוריון, שהעדיף את המדינה היהודית על שלמות הארץ.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]

לייבסיטי - בניית אתרים