עברית English זרקור על לב הסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך דיון ביקורתי והצעת חלופות שונות, הכוללות נתונים ומפות יחודיות, לסוגיות שעל סדר היום הלאומי- פליטים, ירושלים, התנחלויות, גבולות,ביטחון, גדר ההפרדה, הינתקות,היתכנסות, מפת הדרכים , יוזמת ז'נבה, אש"ף וחמאס, העולם הערבי והקהילה הבינלאומית ועוד.

 

תאריך ושעה
 



דף הבית >> מאמרים >> מאמרים ירושלים >> הגדר בירושלים במבחן בג"ץ(אופקים חדשים)
 

הגדר בירושלים במבחן בג"ץ

התוואי המאושר של גדר ההפרדה במרחב ירושלים פוגע במרקם החיים של הפלסטינים, ועלול להוליך לעימות דתי מסיבי. בג"ץ פסל חלק ממנו, אך מערכת הביטחון אינה ממהרת לתכנן תוואי חלופי שיאזן את צורכי הביטחון לעומת שמירה על מרקם החיים וחופש הפולחן של המיעוט הפלסטיני.

לפני חודשיים פסל בית המשפט העליון את קטע המכשול שממערב לירושלים ואילץ את מערכת הביטחון לתכנן תוואי חלופי, השומר על האיזון הנדרש בין צורכי הביטחון ומרקם החיים הפלסטיני. בפסיקה זו הוא טלטל את התפישה שהנחתה עד אז את מקבלי ההחלטות במערכת הביטחון.



הפגנה פלסטינית בפרבר שנותק מירושלים. פגיעה במרקם החיים (צילום: איי-פי)
עיקרו של התוואי המוצע, שאושר על-ידי הממשלה באוקטובר 2003, חופף את גבולותיה המוניציפליים של ירושלים. אבל ה"אצבע" המפורסמת לכוון שדה התעופה עטרות בצפון העיר מתרחבת מערבה, כך שהיא כוללת ב"צד הישראלי" עוד חמישה כפרים פלסטיניים ובהם 40,000 תושבים (העתידים להיכלא בגדר נוספת) ושלושה ישובים ישראליים: גבעת זאב, חדשה ובית חורון. לעומת זאת, כ-50,000 ירושלמים ממוצא פלסטיני, כמו תושבי כפר עקב, הוצאו מתחום הגדר.

ב-1967 נמתחו גבולות ירושלים אל מעבר לגבעות השולטות על חלקה המערבי, מאחר שאנשי הוועדה לאיחוד העיר חששו כי הם קובעים את קו ההגנה של ירושלים במלחמה הבאה נגד ירדן. עם בנייתן של שכונות ישראליות חדשות עד לקצה הקו העירוני, מבקשים תומכי התוואי המאושר להרחיק את הקו עד לרכסים התוחמים את השטח הבנוי של רמאללה מצפון, עד בית לחם מדרום ואולי גם עד מעלה אדומים ממזרח – בטענה כי עדיין קיימת סכנה לעימות מוגבל.

למרות שמערכת הביטחון מיהרה לתכנן את התוואי בכל שאר האזורים, היא מהססת לשנות אותו במרחב ירושלים. היסוס זה אינו נובע רק מלבטים ביטחוניים אלא גם מחוסר יכולתה לענות לצורכי הפלסטינים - ובעיקר מלחצים פוליטיים, גלויים וסמויים, הקשורים לעתידה של ירושלים המאוחדת.

איחודה של ירושלים ב-1967 התבסס על סיפוח של 71,500 דונם משטחי הגדה המערבית. משטח זה הופקעו 21,000 דונם, ובהם מתגוררים כיום 180,000 יהודים. מספר הפלסטינים בשטח הנותר מגיע ל-231,000 נפש, כלומר 31% מאוכלוסיית העיר המאוחדת. יש הרואים בתוואי המאושר אמצעי למוסס את תביעת הפלסטינים להקמת בירתם בירושלים – אך לא לכך כיוון בית המשפט.

ירושלים המזרחית היא עיר נפרדת מבחינות רבות: שוק עבודה סקטוריאלי (על אף נגישותו החופשית של כוח עבודה ערבי לירושלים היהודית); מערך תחבורה נפרד; תוכנית לימודים עצמית – תחילה ירדנית, ובהמשך פלסטינית. נוסף לכך, תושביה מעדיפים שלא לפנות לרשויות הממלכתיות הישראליות, למרות היותם אזרחים משלמי מסים, הזכאים לשירותים והטבות ככל אזרח; הם מחרימים את הבחירות המוניציפליות, ובעלי הכתובת הנוספת (חוץ מירושלים) השתתפו בבחירות למועצה הפלסטינית שהתקיימו בינואר 1996.

מזרח ירושלים ופרבריה הם הליבה האורבנית של תושבי הגדה. אימוצו של תוואי הגדר המאושר עלול לחולל שינוי מהותי בסדרי החיים של האוכלוסייה הפלסטינית במזרח העיר ובירושלים רבתי. 230 אלף הפלסטינים המתגוררים בין הגדר ל"קו הירוק" יידרשו לפתח דפוסי חיים חדשים בתוך הגדר – וכמוהם גם הפלסטינים המתגוררים מחוץ לגדר.

האתרים הקדושים לשלוש הדתות מתרכזים בירושלים ב"אגן ההיסטורי", ששטחו פחות מ-1,500 דונם - אחוז אחד מכלל שטחה הנוכחי של העיר. הקמת הגדר בתוואי המאושר תאפשר אמנם לפלסטינים שבתחומה את המשך הגישה הקיימת להר הבית, אך תשבש לחלוטין את גישתם המבוקרת-ביטחונית של מיליון וחצי הפלסטינים משאר אזורי הגדה המערבית.

יתר על כן, עצם בידודם של האתרים הקדושים באמצעות חומה, תוך הכרזה על ירושלים כבירתה הנצחית של ישראל, עלול להעיר את העולם המוסלמי מאדישותו לסכסוך הישראלי-פלסטיני, להעניק לגיטימציה לטרור הגלובלי של אל-קעידה ולהרחיב אותו לעימות דתי בלתי-מתפשר.

כדי שתוואי זה או אחר יעמוד במבחן המידתיות שמנחה את בג"ץ, עליו להתמודד עם פרמטרים אחדים: שמירה על מרקם חייהם של תושבי ירושלים, אתריה הקדושים וצרכיה הביטחוניים. התוואי המאושר יפגע במרקם החיים של הפלסטינים ובגישתם לאתרים הקדושים – וזאת, בלי שום פרופורציה למידת התועלת הביטחונית שתצמח ממנו.

נראה כי בית המשפט העליון כיוון לתוואי אחר, כפי שהציעו מומחים לנושא ירושלים (וכן המועצה לשלום וביטחון, שחבריה עמדו מאחורי העתירה נגד התוואי במערב העיר) - קו שעיקרו הפרדה דמוגרפית, המבוססת על מרקם החיים הנוכחי של הפלסטינים והישראלים במרחב ירושלים, בתוספת החיץ הביטחוני הנדרש, ותוך שמירה על חופש הגישה לאתרים הקדושים.

עם זאת, יש להניח כי המכשול בירושלים ישקף גם בעתיד את המדיניות הקיימת - פרצות גדולות עם קטעי חיבור רעועים, שקיומם תלוי במאמציהם של צה"ל ושאר זרועות הביטחון. ההתפכחות ממדיניות זו, כתוצאה מאיבוד חיים, זמן, ומשאבים יקרים של מדינת ישראל, חייבת להוליך להכרה מחודשת בצורך הממשי בהסכם


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page


 [חזרה לראש הדף]

לייבסיטי - בניית אתרים